חגורה ארוגה על קיר

אפשר לקרוא לפוסט זה חגורה ארוגה ביד II, או כישלון מביך 2 באריגת חגורה.
בניסיון הקודם לארוג חגורה הלכתי ע"פ ההוראות בספר, לבקשתו של גנדי. בניסיון הזה הלכתי לפי הזיכרון שלי מאריגה (כשהייתי קטנה היה לי דגם מוקטן מאוד של נול די משוכלל).
בניתי גרסה של נול מעורבת בין נול משקולות לנול אנכי.
נול אנכי(בשימוש בכל רחבי העולם, ובפרט העולם העתיק. אופייני ליוון ורומא, דרום אמריקה, הודו. עדיין משתמשים בו בתעשיית השטיחים, עם כי צורת העבודה על הנול שונה במקצת):
נול משקולות:
הנול שקדם לנול האנכי, נפוץ בכל רחבי העולם העתיק, אבל איננו בשימוש כיום (לא שידוע לי בכל אופן).  בשונה מאחיו האנכי, בנול משקולות אורגים מלמעלה למטה.
עכשיו כשריפדתי את הפוסט בכמה תמונות יפות ולא מעט ידע כללי אפשר לעבוד לתיאור תהליך העבודה שלי.
להלן הנול שבניתי (במצבו הכמעט סופי):
לפני שהתחלתי לארוג:
וארחרי:
כמו שאתם יכולים (אולי) לראות.  ארגתי, כמו בנול המשקות מלמעלה למטה. אבל כמו בנול הארגה הסתמכתי על המתח בין שני מקלות (התחתון והעליון), שבניהם מתוחים החוטים. רק אחרי זמן קצר של עבודה התברר לי שאי אפשר לסמוך על יציבות המקל התחתון במקום שיועד לו על הקיר, 
ונאלצתי לסמוך על משקלו של המקל כדי להחזיק את החוטים במקומם.
וכך חזרתי לאופן הפעולה של נול המשקולות.
מקרה זה כמו קודמו זכה לתמונות רבות. שכולן מופיעות בדף הפייסבוק האישי שלי, בצורה ציבורית:
אבל אינם ראויים למקום בפוסט הזה, ובמיוחד לאור המאמץ שדרוש כדי להעלות אותם.
גם שיטה זאת נכשלה.
היא איטית, מסובכת, ומאוד לא נוחה (מסיבות רבות).